עברית בלינוקס

אני בדרך כלל לא כותב על תוכנה לא חופשית בבלוג הזה (יש מעט מאוד פוסטים שלא בנושא זה). כיוון שהפוסט הזה לא מדבר ישירות על תוכנה חופשית, אני מציע להעמיד לדיון את הפרישה שלי מארגון התוכנה. או משהו כזה.

התקנתי אופיס 2010, כי יש לי מחשב חלונות חוקי וזה בינתיים זמין חינם בתור ביטא. בתור אחד שדברים חדשים מעניינים אותו (מה הטעם של אקונומיקה?) החלטתי להתקין. ממבט ראשון, אני מזועזע ממה שעשו ל־Ribbon היפיפה של Office 2007. זאת הייתה מבחינתי עבודת אומנות שאני מצפה מאפל להוציא, ובגרסה הבאה הם כבר הרסו. לא על זה הפוסט. ממבט שני, אני רואה שיש תמיכה ב־ODT, מגניב. אני בדיוק דיברתי על זה עם אורון, והוא אומר לי שזה עובד, אני אומר שכן. אני לא אקטול משהו מבלי לבדוק אותו לעומק: אני אבדוק את זה טוב טוב ורק אחרי זה נקטול לזה את הצורה.

עשיתי שלושה ניסויים: ראשון הוא יצירה של מסמך פשוט באופן־אופיס 3.1 העברי, וטעינה באופיס 2010 של מיקרוסופט. אחרי סגירה וטעינה של אותו מסמך הטקסט באופן־אופיס נראה טוב, באופיס 2010 הרשימות (ul?) נראות שבורות ולא באופסט המתאים.  הניסוי השני, יצירה של מסמך דומה באופיס 2010 וטעינה באופן־אופיס. כעת סגרתי את המסמך ופתחתי אותו שוב באופיס 2010, והטקסט נראה טוב, אבל הטעינה של המסמך באופן־אופיס נראה שבור בדיוק באותה צורה שהיה בניסוי הראשון.

הניסוי השלישי הוא קצת יותר מורכב. כתבתי מסמך רציני הכולל תמונות, כותרת עליונה ותחתונה, סגנונות. הכתיבה של המסמך הייתה נחמדה, התוכנה בהחלט מרגישה “קלילה”, אבל יש מין השהייה בין התצוגה של האותיות אחרי שאני לוחץ, קשה לתאר את הסתירה שיש במשפט הקודם, אבל היא מרגישה לי נכון. כעת אני מייצא את המסמך ל־pdf שהמשקל שלו בערך 300 ק”ב. טוב, אפשר לכתוב מסמכי odt באופיס 2010, וזה די נוח (וזה מצא שגיאות תחביר באנגלית, משהו שאופן־אופיס עוד לא עושה).

בהמשך הניסוי שלי טענתי את המסמך באופן־אופיס, וכצפוי הוא היה משובש (הזחה של רשימות הייתה לא נכונה, כותרת תחתונה שהכילה טבלה גלשה מהגבולות שלה). עכשיו ייצאתי את המסמך אל pdf ששקבל בערך 75 ק”ב.

הניסוי הזה מלמד אותי משהו מאוד חשוב: למרות שתקן Open Document הוא תקן פתוח, חופי למימוש, בעל מספר reference implementations חופשיים וחינמיים על הפלופורמה שבה מיקרוספט מפתחים (Windows XP/Vista/Windows7). הם בכוונה החליטו לשבור את התקן ולממש אותו בצורה שיראה כאילו אין תאימות, כאשר הלכה למעשה האשם היחיד פה הוא המימוש הקלוקל של אופיס 2010. המטרה פה כאמור היא ברורה - ליצור אשליה כאילו התקן לא מעשי. אורון - צדקת.

אני אשמח אם מישהו שמבין בתקן ויודע לקרא את ה־xml יסביר בדיוק מה הם דפקו, כדי שזה יתן הוכחה חד משמעית לבאג. כמו כן, רק לידיעת הקורא הנאמן - אופיס 2010 לא יודע לקרא כיווניות של פסקה בתסדיר הזה - הטקסט הוא תמיד LTR.

בהמשך לשני הפוסטים הקודמים (פדורה 11 וגם פדורה 11 איטי…) אני בהחלט יכול להגיד שהמעבר ל־32 ביט שיפר את חווית השימוש במחשב שלי. המחשב לא עושה טוחן את הדיסק כמו מטורף, ובאמת אפשר להשתמש בו. בערך.לפי דעתי, הסיבה ל”טחינה” של הדיסק היא שהייתי צריך להפעיל יישומי 32 ביט וגם 64 ביט, מה שאומר להפעיל שני glibc ושני qt במקביל מבלי שיוכלו לשתף זכרון (הרי זאת המטרה של ספריות דינאמיות לא?), וכמו כן, יישומי 64 לפי דעתי צורכים יותר זכרון (רוחב פס פי שניים יותר גדול נכון?). אני אשמח אם מישהו יתקן אותי.

זה אומר, שאם יש לכם מחשב עם ג’יגה זכרון, אני אישית לא יכול להמליץ להשתמש במחשב במערכת הפעלה 64 ביט, אלא “רק” 32 ביט. לא יודע כמה הטענה הזאת מחזיקה מים, אבל זה הניסיון שלי.

לאחר שבוע של שימוש במחשב בהפצה החדשה אני יכול להגיד כמה דברים. על המחשב הזה, מנהל השזירה (composition - יענו כל האפקטים המאגניבים של kwin/compiz) לא אפשריים. הסיבה, ברגע שהפעלתי את האפקטים הצריכת CPU של Xorg עלתה ל־20% באופן קבוע וגרמה לכל הממשק להרגיש כאילו ב־delay. הפסקתי אותו והמחשב מרגיש חי שוב. בנוסף, המעבר בין חלונות לוקח כמה שניות (בגלל האפקט̷ וזה אומר שבאמת השימוש במחשב יותר מהיר בלי האפקטים. שלא לדבר על צריכת סוללה ושיור כדור הארץ - שני דברים חשובים מאוד לכשעצמם.

ההפצה בשתי מילים היא “לא אמינה”. אני לא יכול לשים את המחשב במצב במתנה ולא במצב שינה ולקוות שהוא יתעורר. המחשב חוזר למצב פעיל ב־2 מתוך 3 פעמים. החזרה מהמצבים הללו לוקחת יותר מדי זמן, כך שבמקום לשים את המחשב במצב שינה עדיף לכבות לגמרי. אתמול פשוט סגרתי את המכסה של המחשב בתקווה שילך למצב שינה (ככה הגדרתי אותו) והיום אני מתעורר ומגלה שהוא היה דלוק ו… המחשב היה קפוא לגמרי. המעבר למצב שינה נתקע ולא עבד כלל.

יהיה מעניין לבדוק האם פדורה דפקה את זה, או אולי זה המצב של לינוקס בחלון זמן הזה. אני מנחש שזאת הסיבה האחרונה, וכל ההפצות שמשווקות עכשיו יהיו שבורות על המחשב שלי.

עריכה:

למען הסר ספק, כל הפוסט הזה (והקודמים) מדברים על המחשב הספציפי שלי. Lenovo 3000N100. התיעוד הכי טוב ללינוקס של המחשב הזה נמצא בוויקי של אובונטו (ודווקא קישרתי אליו בפוסט קודם, אבל זה די מוחבא…). https://wiki.ubuntu.com/LaptopTestingTeam/Lenovo3000N100_0768

בשתי דקות לאחר שכתבתי את הפוסט הקודם התחרטתי עליו… למה? מסתבר שהמערכת שלי היא איטית תחת.

אני שמתי לב לזה כאשר התחלתי להשתמש במערכת כמו שאני מצפה. זה אומר, סקייפ, kopete, firefox, juk, yakuake kmail+akregator/kontact, digikam ובטח עוד. צריך לזכור שרק התוכניות כאן הן תוכניות “שגר ושכח”, הן אמורות להיות “שירות מערכת”, כאשר אני עובר בין firefox->openoffice בעבודה שוטפת (שני היישומים ישארו פתוחים במשך כמה ימים, אולי שבועות). לפעמים יש לי את QtCreator פתוח, ולפעמים אני מקמפל משהו ידנית.

מה מסתבר? במעבר בין חלונות אני מחכה משהו כמו 10 שניות. הסיבה? הדיסק טוחן. אחרי קצת מחקר, מתברר שזה swapping (אנשים - iotop זאת תוכנה מצויינת, צריך ללמוד להשתמש בה נכון). יש, איזה כיף… אין לזה פתרון אלא להוסיף ram. אני לא מתכוון ללכת לכייון הזה - אם אני יכולתי לעשות את הפעולות הללו לפני השידרוג, אני אוכל לעשות אותן גם כיום. מחר אני מתקין מחדש את המחשב עם אותה מערכת הפעלה, אבל בסביבת 32 ביט, אולי זה יעזור לצריכת זכרון. נקווה לטוב.

בלי קשר, מאוד מעצבן שגם בחזרה ממצב שינה מתבצע swap והדיסק עסוק למשך 20-25 שניות. זה אומר שחזרה ממצב שינה לא לוקח שלוש שניות, אלא חצי דקה. חזרה ממצב שינה לוקח כשתי דקות, וזה אבסורד, כיוון שלהפעיל את המחשב “על יבש” לוקח דקה בדיוק.

פשוט כיף אטומי.

נ.ב. אני יודע שזה בעיות זכרון, וכנראה אחד האשמים הכבדים זה פיירפוקס 3.5. הסיבה היא שקימפלתי arora מ־git והמחשב עובד יותר טוב, לפחות בקצת. אבל אני לא יכול להשתמש בדפדפן הזה, ולו רק בגלל ש־stackoverflow לא רוצה לזהות אותי שם. כמעט איבדתי 100 נקודות על זה שלא איחדתי בין החשבונות שלי של stakoverflow+serverfault!

אני אתחיל ואגיד שכל הפצות הלינוקס דפוקות. במיוחד אם אתה משתמש בכרטיס מסך של אינטל, כרגע יש באג בשילוב של Xorg/Linux 2.6.29 שגורם ל־X להיות איטי. אבל ממש איטי. הפתרון הוא יחסית פשוט:


[elcuco@pinky ~]$ cat /etc/X11/xorg.conf
# http://en.gentoo-wiki.com/wiki/Intel_GMA
Section “Device”
Identifier “video”
Driver “intel”
# option 1
Option “AccelMethod” “UXA”
Option “Tiling” “false”
# option 2
# Option “AccelMethod” “EXA”
# Option “MigrationHeuristic” “greedy”
EndSection


התקנתי פדורה 11, חזרתי להפצת 64 ביט, אחרי כשנה וקצת עם מנדריבה 2008.1. בשביל הספורטיביות פרמטתי את הדיסק ב־ext4. רק בסוף העבודה התקנתי שכבת תאימות עבור 32 ביט בגלל wine ו־skype. הינה בכמה בעיות שנתקלתי בהן במהלך העבודה עם ההפצה:

1. אני שם את המחשב במצב המתנה (sleep to ram) והוא לא חוזר. יש תיעוד בוויקי של אובונטו שמסביר איך לטפל בבעייה במחשב שלי.
2. אני שם את המחשב במצב שינה, והוא ישר חוזר להפצה ולא נותן לי ב־grub אפשרות לבחור מערכת הפעלה כדי להיכנס לחלונות. הפתרון גם ידוע, הפעם תיקנתי את התסריט ‏‎ /usr/lib64/pm-utils/sleep.d/01grub‏‏ . פשוט הוספתי exit בתחילת התסריט והחיים טובים.
3. כמו שכתבתי בהתחלה, יש בעיות ידועות עם כרטיסי מסך של אינטל. הפתרון נלקח מהוויקי של gentoo.
4. הגרסה החדשה של synaptics מתנהגת ממש מוזר. לחיצה על המשטח לא יוצרת לחיצה, והאיזורים החמים בצד ימין לא מפעילים את ה”גלגלת”. במקום צריך ללחוץ על הכפתורים האמיתיים, וגלילה נעשים על גרירה של שני כפתורים. הפתרון מוסבר כאן, אבל לא רלוונטי עבור KDE4. יש הסברים בתגובות שגרמו לכך שכתבתי תסריט שמפעיל את הפקודה: synclient VertEdgeScroll=1 TapButton1=1
5. קונקי זה דבר חמוד, אבל לא יודע להתמודד עם העולם. חייבים פיירפוקס, לפחות עד שיתחילו להטמיע את WebKit ב־KDE ויכתבו דפדפן שמבוסס עליו. עוד פרטים כאן.
6. כנ”ל לגבי KOffice (לצערי Fedora מגיעה עם הגרסה של KDE 3). חייבים OpenOffice.

בינתיים די אני מרוצה מהשידרוג. הפעלה של המחשב היא די מהירה: כ־25 שניות מרגע שלחצתי על enter ב־grub המחשב מתחיל להפעיל את KDE (סידרתי שיכנס ללא ססמה וזה חוסך עוד כמה שניות), בין 55 שניות עד 1:05 דקות המחשב מוכן לעבודה (תלוי מה השארתי פתוח בשולחן עבודה). חזרה ממצב המתנה (suspend to ram) לוקח בשנייה או שתיים, המחשב בשוק לשנייה, ואחרי זה שתי שניות התאוששות, במנדריבה 2008.1 זה היה לוקח לי 7 שניות.כרטיס הרשת האלחוטי עובד יפה (מי זוכר מה לפני iwl3945? ומי זוכר את הגרסה הראשונה של הדרייבר הזה שלא הפעילה את הלד? השתמשתי בגרסה ההיא שנה שלמה).

מה שעוד מפליא אותי, זה השקט של המחשב בהפצה החדשה. מסתבר שהגרסה הישנה של לינוקס, לא ניצלה כראוי את המעבד של המחשב, והפעילה את מאוורר יותר מדי. פה המאוורר עובד מאוד חלש. זה עוד שינוי מאוד מעניין, שאני מאוד מרוצה ממנו.

מצד שני, היציבות של KDE4 זה לא מה שהיה פעם. בעבודה עם קובונטו 9.04 ו־KDE 4.2 מ־ppa אני צריך להפעיל את Plasma פעם ב־6 שעות כי הוא פשוט … “ננעל”. הפתרון שמצאתי הוא לפתוח konsole ושם לכתוב kquitapp plasma; plasma, לחכות כמה שניות שפלסמה תעלה ורק אז לסגור את המסוף. בינתיים פלסמה פה בפדוקה לא עושה בעיות, אבל זה מרגיש… פשוט overkill… כמו כן, kontact קורס על ימין ועל שמאל וכבר מצאתי אותו טוחן את הדיסק שלי (קורא משהו בכמויות עד ש־X קורס, לא מוסבר).

למדתי הרבה מאז יום שני כשהנתקנתי את המערכת. תמיד כיף ללמוד ולהכיר דברים חדשים. בפוסט הבאה אני אתאר את מהלך ההתקנה..

מי שלא מכיר, ישנו דפדפן בשם Arora הבנוי ב־Qt4 ומבוסס על המנוע של WebKit (המנוע שGoogle chrome משתמש בו, שSafari משתמשים בו גם ועוד הרבה. עידו כבר כתב עליו פעם, מומלץ לקרא מה שהוא כתב.

אני כעת משתמש בו שוב. המטרה שלי היא ניצול חכם יותר של הסוללה בנייד שלי. ידוע ש־Firefox הוא זולל משאבים גדול (אבל הוא מביא איתו הרבה פי’צרים חכמים). מצד שני, האם אני צריך את המפלצת הזאת באופן קבוע? או האם אפשר להסתפק ביום יום בדפדפן פשוט יותר, קליל יותר (והאמת? נראה יותר כיפי…).

כדי לבנות אותו, אנחנו צריכים Qt 4.5 (לא לנסות לבנות אותו מעל Qt 4.4 כי אז לא תהיה תמיכה בתוספים (למשל פלאש). אם ההפצה שלך לא כוללת Qt 4.5, אפשר להוריד מהאתר של QtSoftware הפצה מיוחדת של הספרייה + כלי פיתוח (מה שאני עשיתי במחשב שלי). אני הורדתי את Qt SDK: Complete Development Environment שכולל גם את סביבת העבודה QtCreator מהכתובת: http://www.qtsoftware.com/downloads

שלב שני הוא להוריד את הקוד. אני השתמשתי ב־gith כדי להיות מעודכן בגרסת פיתוח האחרונה (ואולי לחזור לצוות הפיתוח של הדפדפן). כל מה שצריך לעשות זה לכתוב את הפקודה הבאה במסוף:


git clone git://github.com/Arora/arora.git

לאחר כמה דקות, הקוד ירד ופקודות הבנייה היא:

[elcuco@pinky arora]$ ~/qtsdk-2009.02/qt/bin/qmake
[elcuco@pinky arora]$ make


כיוון שאני משתמש ב־SDK של Qt4 הייתי צריך לתת נתיב מלא לפקודת qmake. אם אתם משתמשים ב-Qt4.5 שמגיעה עם ההפצה, מספיק לכתוב qmake. ההפעלה של דפדפן יכולה להיעשות ישירות מספריית הקימפול. בעקרון, אפשר להתקין את זה על המחשב (ואז לקבל תרגום עברי למשל, אם כי לא בדקתי אותו כמה חודשים…).

באתר של התוכנה יש גם חבילות בינאריות לכמה הפצות/מערכות הפעלה. זה יכול לחסוך כמה דקות ומקום בדיסק.
החסרונות הם די גדולים:

• העורך של Wordpress לא עובד פה (אני משתמש בשיטת לולי ועורך את זה ב־OpenOffice, בינינו? די נוח).
• אני לא מצליח להיכנס לחשבון שלי ב־Stackoverflow (וגם לא ל־Serverfault).
• התמיכה שלו בעברית פשוט נוראית. פקדי הטקסט לגמרי שבורים (זאת בעייה של WebKit, ולא של Qt4).
• האתר של הספאמרים נראה שבור לגמרי, בעצם זה דבר טוב לא?

עדיין אין לי מסקנות חותכות, אבל הדפדפן פחות או יותר שמיש. הוא לא יחליף את פיירפוקס (במיוחד עבור משתמשים ישראלים שצריכים עברית). בכל מיקרה אני משתמש בו, ואני די מרוצה. וזה מה שחשוב באמת לא?

שלחתי את המחשב שלי לתיקון לפני כמה חודשים, ו־IBM היו נחמדים למדי וגם שידרגו לי את הביוס מבלי שאמרו לי. אני יודע את זה כי בחלונות התוכנה לעדכון המחשב לא מזהה את המחשב, ובלינוקס ה־opcode של המקשים לא מזוהים. מצד שני, גם המחשב נתקע לפעמים בחזרה ממצב שינה. תודה רבה.

אפשרות ראשונה היא לעדכן הפצה (אני עוד משתמש במנדריבה 2008.1). אבל היא משעממת, ובינינו מפחידה. אחרי שאתה משתמש מעל לשנה באותה הפצה, יש מלא דברים שאתה מתרגל אליהם והתקנה מחדש באמת מפחידה. (ואני אבצע התקנה מחדש, על בסיס ext4 ו־64 ביט). בינתיים, בוא נשדרג.

אני עכשיו מריץ קרנל 2.6.29 שקימפלתי ידנית. הכי מגניב פה, זה שאני לא משתמש ב־initrd ואני אנסה לאט לאט לבנות הכל פנימה. יאיץ דברים… בוא נגיד שאולי חסכתי שנייה או שתיים באתחול, אבל האשם העיקרי הוא במלא שטויות שההפצה מכניסה פנימה.

ממבט ראשון, הכל עובד. יש לי האצת תלת מימד, יש לי רשת אלחוטית (אפילו הלד המסריח הזה עובד שוב לאחר כשנה של השבתה). מה שצריך לבדוק לעומק עכשיו זה מצב שינה, אבל זה יבוא במהלך השבוע.

מטלות שחודש הקרוב:

1. להכניס הכל פנימה. מודולים זה לנקנקים.
2. גרסאות משוחררות זה לנקנקים. גברים אמיתיים משתמש ב־git.
3. אני משתמש ב־gcc ישן. צריך לשדרג אותו… זה יהיה מעניין.
4. יהיה נחמד לבצע כמה benchmarks על המחשב ולברר האם השינוי של הקרנל השפיע בכלל.
5. לא להיות נקניק, ולא לשלוח ספאם של טכנאי מחשבים לבלוגים.

בקשר למספר 4, אני אשמח לקבל המלצות. אני בטוח שיש אנשים חכמים ממני פה, ואני אשמח ללמוד מהניסיון שלכם.

לפני כמה שבועות התחלתי לדבר עם המנהלים של הפורום העולמי של KDE. המטרה שלי הייתה להוסיף פורום עברי לאתר. הבעייה היא די קשה - מבחינתם הדבר היחיד שצריך לעשות זה לתרגם את הממשק… אבל לא. צריך לדאוג שהתוכן של הגולשים יהיה מיושר בהתאם לתוכן של הפוסט ולא לפי השפה של הממשק (למה אני בממשק עברי צריך לראות אנגלית מיושרת ימינה?).

היום ישבתי עם המפתחים של הפורום, דיברנו קצת על הבעייה ויש פתרון זמני שעובד די טוב בתור איטרציה הראשונה: התוכן של כל הפוסט מיושר ימינה (גם כיווניות וגם יישור, לא לדאוג) אם התו הראשון של ההודעה של השולח. בעתיד אני רוצה שזה יקרה בכל שורה באופן עצמאי, אבל בתור התחלה זה לא רע.

הקוד משתמש ברעיון של זוהר סטולר מלינוויט (הוא כתב מודול של דרופל שעושה את זה בצורה ממש יפה). מחזור של קוד זה תמיד דבר מבורך

יש עוד כמה בעיות ויש מלא מה לעשות, אבל יש עם מה להתחיל, ולכן אני די מרוצה מהעבודה שנעשתה.

הפורום נמצא כאן ואני מוגדר המנהל שלו, ככה שאני יכול לענות לשאלות שם אם יש לכם!

היום קיבלתי עדכון מעניין מצד מנדריבה: פיירפוקס 3. מסתבר שיש בעיות אבטחה בפיירפוקס 2, אז הם החליטו לשלוח אותם להפצה היציבה ישנה 2008.1.כעת יש לי סוף־סוף פיירפוקס 3.

חלון העדכונים שקיבלתי

הבעייה היא שהעדכון מצריך כמה חבילות חדשות. עוד משהו שלא ידעתי זה שקפלן הסיר את המאגר של 2008.1 מהמראה של איגוד האינטרנט הישראלי והייתי צריך להתקין מחוץ לארץ. בעסה… בסוף השתמשתי ב־http://rpmlinux.org. עכשיו יש לי עוד כמה עדכונים וצריך לעדכן לאט לאט. יש..

עוד סיבה להישאר עם ההפצה הזאת עוד כמה חודשים.

ברשימת דיוור של kde-i18n-doc המפתח של הפלסמואיד שמציג את הקומיקסים שאל אם יש איזה קומיקס מקומי.

יש חיה כזאת? יש חיה כזאת שתרצה שנבנה לי הגדרות כדי שכל העולם יראה את זה? אני מתנדב לעשות את העבודה אם אין בעיות רישוי והקומיקס מתוחזק מספיק. עם קצת מזל ואם ממהרים זה יכול להיות חלק מ־KDE 4.2.0.

לקראת השיחרור הקרוב של KDE 4.2 בסוף ינואר, אני רוצה להציג כאן איך KDE 4.2 נראה עם תרגום עברי. להזכירכם, התרגום יהיה רשמי והוא יופץ ביום השיחרור.

שולחן העבודה של plasma בעברית

חלק מהשינויים שנעשו בתרגום, שהחל עם השיחרור של KDE 4.1:

• המטרה שלנו הייתה לתרגם את kdelibs, ו־kdebase לרמה של 90% ומעלה עד לשיחרור של KDE 4.2. בסוף החלטנו לעלות את הרף ל־95%, וגם להוסיף את kdemultimedia.
• כל המחרוזות נבדקו. המחרוזות ההמתורגמות, הלא מתורגמות וה־fuzzy.
• ניסינו כמה “פי’צרים מתוכחמים” של bidi, למשל LRM, RLM וכמובן שימוש במקף־כתף

• 

  דפדפן הרשת Konqueror תרגום - ועדיין תומך בתקנים החדשים של w3c

• כאשר יש ספק בתרגום של מילה, וניקוד עוזר למשתמש להבין את התרגום - המילה נוקדה
• שמות של אנשים לא תורגמו כלל, כיוון שבחלק מהמיקרים אין לנו אפשרות לנחש נכון איך השם מבוטא, ואיך לשכתב אותו בעברית.
• שמות מסחריים נשארו באנגלית - אלא אם כן החברה פרסמה שם מקביל בעברית (למשל OpenOffice.org מפותח על ידי סאן־מיקרוסיסטמס לפי חלון ה”אודות” שלהם).
• היו כמה שינויים במינוח:
  • ביטוי סדיר שונה לביטוי רגולרי. התרגום הקודם לא עבר את מבחן גוגל (המונח לא מוכר), באקדמיה המונח לא מוכר כלל, ואנשים לא ממש מבינים למה הכוונה.
  • שינוי מ”כרטיסייה” ל”לשונית” כדי להתאים יותר לגנום ומוזילה
  • יחידות מדידה של מחשבים (kb, mb, gb וכו’ ) שוכתבו בעברית, שפי שפרוייקט מוזילה עושים: ק”ב, מ”ב וג”ב. אם זה מספיק טוב עבורם, זה מספיק טוב עבורינו.
  • ניסיתי להשתמש במונח “מכתבה” שהאקדמיה העברית המליצה עליו. המונח מתאר את ה־dashboard. למי שלא מכיר, מה שיושב על הרקע (דרך אגב, לזה האקדמיה התכוונו אם אני מבין נכון, זאת ה”מכתבה” ) הוא dashboard וגם אפשר להעלות אותו מעל לחלונות הפעילים.
• כמה מהפקדים תוקנו כדי להיות במצב שמאל־ימין גם בעברית, בעיקר פקדים שמציגים קבצים, ושורת הכתובת ב־konqueror

יישומים חדשים כמו systemsettings תורגמו

למרות זאת, יש עדיין כמה בעיות:

• חלק גדול משאר היישומים עדיין לא תורגם. אחת המטרות לגרסה הבאה (KDE 4.3) היא לתרגם את kdepim ו־kdegraphics.
• kate עדיין לא תומך בעברית בצורה מושלמת - תנועת הסמן לא נכונה, וכמו כן אין אפשרות לקבוע את כיוון הפסקה בצורה ידנית.
• plasma שבור אם משתמשים ב־Qt4. הסיבה נעוצה ב־QGraphicsView שלא יודע להפוך את הממשק של הפקדים במצב עברי. הבעייה ידוע לנוקיה/QtSoftware והובטח תיקון עבור Qt 4.5. זה עדיין לא נבדק על גרסאות Technology previews של Qt 4.5.
• בטח יש עוד

הגרסה הרשמית אמורה להשתחרר בסוף ינואר, והיא תיכנס למחזור ההפצות הבא.